עבודותיה של סמדר אליאסף מספרות את סיפורו של המבקר בתערוכה. כתמי הצבע המאוזנים להפליא חודרים למוחו של הצופה ושולפים החוצה את רגשותיו ואת חוויותיו. עבודותיה כמו מחפשות בכל צופה משמעות חדשה. ללא סיפור מקדים וללא משמעות פיגורטיבית אליאסף לוקחת אותנו למסע בנבכי נפשנו, למקום שבו לכל כתם ולכל קו יש מקור ובית. עבודותיה הגדולות מבקשות שקט וזמן. הן תובעות התבוננות מעמיקה של הצופה בעבודות ובעצמו, כך שחוויותיו האישיות הופכות לחלק בלתי אמצעי ממשמעות העבודה. הצגת העבודות דורשת מקום מפלט; מקדש של התבוננות פנימית. אליאסף מגיעה לצורות המופשטות ביותר. אופן העבודה שלה בשני העשורים האחרונים נקרא "חותם רצפה": הנחה של צבע על הרצפה, הטבעת הבד המתוח עליה ושחרורו לאחר זמן מה.
